עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דְּיוֹמְדִין פְּשׁוּטִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דִּיוֹמְדִין אֲבָל לֹא פְשׁוּטִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' על דעתיה דר' יהודה. דס''ל לא התירו בפסי ביראות אלא עד סאתים כדקתני במתני' דלקמן באר עצמה מהו שתעלה ממדת סאתים או דנימא סאתים סביב הבאר ואין הבאר בכלל:
על דעתיה דר''מ וכו'. כלומר דקמ''ל דר''מ אינו מודה לר' יהודה ולא ר' יהודה לר''מ בכל מקום כדאמרינן לעיל דלר''מ אם יש כאן יותר מי' אמות בין הפסין צריך פשוטין ולא סגי בהארכת הדיומדין ולר' יהודה לעולם דיומדין אבל לא פשוטין שאם יש כאן יותר מי''ג אמה ושליש מתקנו בהארכת דיומדין ולא בפשוטין:
הלכה: מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יֶצְחָק. וְהוּא שִׁיעוּרָא. כְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גָמָל כּוּלּוֹ מִבַּחוּץ מוּתָּר. פָּחוּת מִכְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גְדִי כּוּלּוֹ מִבִּפְנִים אָסוּר. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלֹא גָמָל וְגַמָּלוֹ. מַה וּפְלִיג. כָּל מַה שֶׁהַפָּרָה פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ הַגָּמָל עוֹקֵם צַוָּארוֹ. מָה אַתְּ בָּעֵי. וְאֵין הַפָּרָה עוֹמֶדֶת 16a בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאוֹכֶלֶת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן בָּהוּא דְּמַפְסִיק לֵיהּ. בְּרַם הָכָא בְּאוֹכֶלֶת מֵאֵילֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק על דברי ר' יהודה. רשב''א אומר באר שיש בה מידת סאתים אין מותר להרחיק ממנה וכו'. כך היא הגירסא בתוספתא וא''כ ש''מ שהבאר עצמה עולה ממידת סאתים:
מותר להקריב וכו' והוא שיעורא כשיעור הזה. כלומר ואם יש כאן השיעור הזה שהוא כדי שתהא פרה רובה בפנים ושותה מותר אפילו לגמל שהוא כולו מבחוץ ואינו יכול להכנס ואם פחות מכשיעור הזה אסור אפילו לגדי שיכול להכנס שם כולו דלא פלוג רבנן בשיעור:
מלא גמל וגמלו. אם מכניס שם גמל צריך שיהא כל כך כמלא גמל עם הגמל שלו שהוא האדם ההולך אחריו ומאכילו ומשקה אותו:
מה ופליג. כלומר ומה ס''ל לרשב''א אם פליג אשיעורא דמתני':
כל מה שהפרה פושטת וכו'. סיומא דמילתא היא וכלומר דמשום הכי פליג לפי שבשיעור שהפרה יכולה לפשוט צוארה והוא כדי שתכנס ראשה ורובה שם הגמל עוקם צוארו שצוארו ארוך ולפיכך ס''ל דהכל לפי הבהמה שהיא:
מה את בעי. כלומר דמתמה הש''ס ומה את רוצה בזה דיהבת האי טעמא לרשב''א בגמל וכי אין הפרה עומדת ברה''ר ואוכלת כלומר שותה ברה''י שהרי כשאין שם אלא כדי שתכנס ראשה ורובה בלבד סגי ואע''פ שעומדת היא בר''ה אפ''ה לא גזרו שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הכלי למקום שהיא עומדת ואם כן מה בכך שהגמל עוקם צוארו לחוץ לא יהא אלא כפרה זו שגם כן עומדת בר''ה:
א''ר יוסי בהוא דמפסיק ליה. כמו דמספק ליה וכלומר דר' יוסי קאמר דלא דמיא כלל דהתם בדברי רשב''א גבי גמל מיירי בהגמל שלו והוא האדם הוא שמספק ונותן לו לשתות והלכך שפיר גזרינן שלא יוציא הכלי וצריך שיהא כמלא גמל וגמלו אבל הכא גבי פרה מיירי באוכלת ושותה מאליה ואם יש כדי ראשה ורובה תו ליכא למגזר מידי והשתא דאתית להכי איכא למימר דרשב''א לא פליג אשיעורא דמתני':
משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא אָֽמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא בַגִּנָּה וּבַקַּרְפֵּף. אֲבָל אִם הָיָה דִיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר אֲפִילוּ בֵית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין אֲפִילוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין מוּתָּר וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַרְבֶּה בַפַּסִּין:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין עושין פסין אלא לבאר הרבי' בלבד. דאיכא תרתי למעליותא וכן הלכה ולא התירו פסי ביראות אלא לעולי הרגלים ובא''י דוקא ולהשקות בהמתן אבל אדם צריך שירד לבאר וישתה או יעשה לו מחיצה גבוה י' טפחים סביב ויעמוד בתוכה וידלה וישתה ואם היה הבאר רחב הרבה שאינו יכול להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בו מותר לו לדלות ולשתות בין הפסין:
אחד באר הרבי'. באר הוא מים חיים דלא פסקי ובור הוא מן המים המכונסין ועיקר היתר פסי ביראות בשביל המים הוא שיהיו מצויין לבהמו' עולי רגלים. וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה ומכיון דשל רבים הן התירו אף בבור מים המכונסין דעבידי דפסקי הואיל ומדכרי אהדדי ובאר היחיד נמי שרי דלא פסקו מיא אבל לבור היחיד לא התירו פסין וצריך לעשות לו מחיצה גבוה י' טפחים:
יסלקנה. להדרך לצדדין חוץ מן הפסין דס''ל בקיעת הרבי' מבטלי מחיצתא. וחכ''א א''צ והל' כחכמי':
מתני' ר' יהודה אומר אם היתה דרך הרבי' מפסקת. שהיה דרך שרבים בוקעי' בה מפסקת בין הפסים:
ובלבד שירבה בפסין. פשוטין וכן הלכה:
ואפילו בית חמשת כורין וכו'. וכן הני פסי ביראות הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הן:
מוקצה. רחבה שאחורי הבתים וחצר הוא המקום שלפני הבתים וכל אלו הקיפן לדירה:
סהר. הוא היקף מחיצות לבהמות העיר:
דיר. הוא של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבל בגללי הבהמות:
קרפף. הוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:
לא אמרו בית סאתים. דוקא אלא בגינה ובקרפף שאין הקיפן לדירה:
מתני' רבי יהודה אומר עד בית סאתים. יכול הוא לעשות ההיקף סביב הבאר ולא יותר:
הלכה: עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּאֵר מָהוּ שֶׁתַּעֲלֶה מִמִּידַּת סְאָתַיִם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִידַּת סְאָתַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְלֹא רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁלְפָּרָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַבְּאֵר עוֹלָה מִמִּידַּת סְאָתַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק על דברי ר' יהודה. רשב''א אומר באר שיש בה מידת סאתים אין מותר להרחיק ממנה וכו'. כך היא הגירסא בתוספתא וא''כ ש''מ שהבאר עצמה עולה ממידת סאתים:
מותר להקריב וכו' והוא שיעורא כשיעור הזה. כלומר ואם יש כאן השיעור הזה שהוא כדי שתהא פרה רובה בפנים ושותה מותר אפילו לגמל שהוא כולו מבחוץ ואינו יכול להכנס ואם פחות מכשיעור הזה אסור אפילו לגדי שיכול להכנס שם כולו דלא פלוג רבנן בשיעור:
מלא גמל וגמלו. אם מכניס שם גמל צריך שיהא כל כך כמלא גמל עם הגמל שלו שהוא האדם ההולך אחריו ומאכילו ומשקה אותו:
מה ופליג. כלומר ומה ס''ל לרשב''א אם פליג אשיעורא דמתני':
כל מה שהפרה פושטת וכו'. סיומא דמילתא היא וכלומר דמשום הכי פליג לפי שבשיעור שהפרה יכולה לפשוט צוארה והוא כדי שתכנס ראשה ורובה שם הגמל עוקם צוארו שצוארו ארוך ולפיכך ס''ל דהכל לפי הבהמה שהיא:
מה את בעי. כלומר דמתמה הש''ס ומה את רוצה בזה דיהבת האי טעמא לרשב''א בגמל וכי אין הפרה עומדת ברה''ר ואוכלת כלומר שותה ברה''י שהרי כשאין שם אלא כדי שתכנס ראשה ורובה בלבד סגי ואע''פ שעומדת היא בר''ה אפ''ה לא גזרו שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הכלי למקום שהיא עומדת ואם כן מה בכך שהגמל עוקם צוארו לחוץ לא יהא אלא כפרה זו שגם כן עומדת בר''ה:
א''ר יוסי בהוא דמפסיק ליה. כמו דמספק ליה וכלומר דר' יוסי קאמר דלא דמיא כלל דהתם בדברי רשב''א גבי גמל מיירי בהגמל שלו והוא האדם הוא שמספק ונותן לו לשתות והלכך שפיר גזרינן שלא יוציא הכלי וצריך שיהא כמלא גמל וגמלו אבל הכא גבי פרה מיירי באוכלת ושותה מאליה ואם יש כדי ראשה ורובה תו ליכא למגזר מידי והשתא דאתית להכי איכא למימר דרשב''א לא פליג אשיעורא דמתני':
משנה: אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ יְסַלָּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּים. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין פַּסִּים אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבָד. וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין עושין פסין אלא לבאר הרבי' בלבד. דאיכא תרתי למעליותא וכן הלכה ולא התירו פסי ביראות אלא לעולי הרגלים ובא''י דוקא ולהשקות בהמתן אבל אדם צריך שירד לבאר וישתה או יעשה לו מחיצה גבוה י' טפחים סביב ויעמוד בתוכה וידלה וישתה ואם היה הבאר רחב הרבה שאינו יכול להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בו מותר לו לדלות ולשתות בין הפסין:
אחד באר הרבי'. באר הוא מים חיים דלא פסקי ובור הוא מן המים המכונסין ועיקר היתר פסי ביראות בשביל המים הוא שיהיו מצויין לבהמו' עולי רגלים. וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה ומכיון דשל רבים הן התירו אף בבור מים המכונסין דעבידי דפסקי הואיל ומדכרי אהדדי ובאר היחיד נמי שרי דלא פסקו מיא אבל לבור היחיד לא התירו פסין וצריך לעשות לו מחיצה גבוה י' טפחים:
יסלקנה. להדרך לצדדין חוץ מן הפסין דס''ל בקיעת הרבי' מבטלי מחיצתא. וחכ''א א''צ והל' כחכמי':
מתני' ר' יהודה אומר אם היתה דרך הרבי' מפסקת. שהיה דרך שרבים בוקעי' בה מפסקת בין הפסים:
ובלבד שירבה בפסין. פשוטין וכן הלכה:
ואפילו בית חמשת כורין וכו'. וכן הני פסי ביראות הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הן:
מוקצה. רחבה שאחורי הבתים וחצר הוא המקום שלפני הבתים וכל אלו הקיפן לדירה:
סהר. הוא היקף מחיצות לבהמות העיר:
דיר. הוא של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבל בגללי הבהמות:
קרפף. הוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:
לא אמרו בית סאתים. דוקא אלא בגינה ובקרפף שאין הקיפן לדירה:
מתני' רבי יהודה אומר עד בית סאתים. יכול הוא לעשות ההיקף סביב הבאר ולא יותר:
משנה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם מוּקֶּפֶת גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמִירָה אוֹ בֵית דִּירָה אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שומירה. סוכת שומרים או בית דירה ואפ''ה בית סאתים היא דשרי טפי לא. וזהו לחומרא:
מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא. משום דשמעינן מיניה לעיל גבי פסין חדא לחומרא שאין עושין אותן אלא לבאר הרבים קתני הכא ועוד דאמר נמי מילתא אחריתא לחומרא דס''ל בגינה וקרפף אפילו מוקפין לדירה הן לא שרי אלא כשיעור בית סאתים שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ומעט פחות מבית סאתים כדמפרש בגמרא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא עַמְרָם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה בֶּן בָּבָא. אָמַר רִבִּי יוּדָה אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. מַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן. עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. וְלֹא לְבוֹרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין לְבוֹר הָרַבִּים. וְדִכְווָתָהּ עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. לַבְּאֵר הָרַבִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. כלומר אבור הרבים דקאמר ר' יהודה בן בבא דאינו ניתר בפסין הוא דמדייקינן וה''ק ודכוותה עושין פסין לביראות דקתני במתני' היינו לבאר הרבים בדוקא אבל לבאר היחיד לא. וא''כ מתני' כר' יהודה בן בבא מיתוקמא:
והא תנן אבל לבור היחיד וכו' דברי ר''ע. כלומר והרי בבור היחיד לא פליגי ר''ע ור' יהודה בן בבא דלכולי עלמא במחיצה דוקא וקא סלקא דעתין דמדמדייק לביראות דלא מיירי אלא בבארות אם כן אבאר לחוד הוא דקפיד ואפי' הוא של יחיד ניתר בפסין. והשתא מנא לך דמתני' כר' יהודה בן בבא הא אפי' באר היחיד נמי בכלל:
מתני' אמרה כן. דקתני עושין פסין לביראות משמע אבל לא לבורות אפי' הן של רבים:
פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ כול'. מַה בֵין בּוֹר הָרַבִּים וּמַה בֵין בּוֹר הַיָּחִיד. בּוֹר הָרַבִּים יֵשׁ לוֹ קוֹל. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין לוֹ קוֹל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לִבְאֵרוֹ. אֶלָּא בּוֹר הָרַבִּים מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא בור הרבים אין מימיו מצויין לכלות בור היחיד מימיו מצויין לכלות. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות. כלומר רבים משגיחין על זה שיהא שם תמיד מים אבל היחיד אינו משגיח ושמא יפסקו המים והשתא ל''ק מבאר היחיד דמים חיים לא שכיחי דפסקי:
מעתה אפילו לבארו. של יחיד נמי ליחוש:
פיסקא. אחד באר הרבים וכו'. מה בין בור הרבים וכו' בור הרבים יש לו קול. אם נפסקו המים ומדכרי אהדדי שלא לסמוך על הפסין אבל של יחיד אין לו קול ואתי לידי תקלה:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵינָהּ מוּחְלֶפֶת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. דִּי סְבַר כְּרַב יְהוּדָה. דָּמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר בִּמְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סְמִיךְ לְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כֵּיצַד מַתִּירִין רְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֶחִי מִיכָּן וְלֶחִי מִיכָּן. קוֹרָה מִיכָּן וְקוֹרָה מִיכָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. וְיַעֲשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִיכָּן. וָכָא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּעֶשֶׂר. וְכָאן בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. 16b מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. רִבִּי אָחָא אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה שָׁאַל לְאַבָּא. כַּמָּה תְהֵא פִירְצַת הַמָּבוֹי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. דְּרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. תַּמָּן עוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. בְּרַם הָכָא. פָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן. גבי מבוי עומד רבה על הפרוץ שהרי יש לו שתי מחיצות מעלייתא ברם הכא בפסי ביראות פרוץ רבה על העומד והשתא ליתא נמי הא דרמינן דר' יהודה אדר' יהודה לעיל מההיא דפרק כל גגות דשאני התם דעומד מרובה הוא דאיכא שתי מחיצות מעלייתא ודרבנן אדרבנן נמי ל''ק דהכא בפסי ביראות מיהת איכא שם ארבע מחיצות:
דרבנן דקסרין אמרין. כלומר והכי נמי שמעינן מרבנן דקסרין דלא ס''ל לחלק גבי מבוי בין עשר לשלש עשרה אליבא דר' יהודה והא דקשיא מהאי דתני ר''ח אמתני' ואליבא דר' יהודה הכי הוא דשנינן:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגי על הא דקאמר לחלק במבוי המפולש לר''ה בין עשר לשלש עשרה דר' אחא אמר וכו' כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יהודה בשנפרץ לר''ה והשיב לו משלש עשרה כדשמעינן אליביה גבי פסי ביראות והכא אמר הכין לחלק כדלעיל א''כ פליגי הני רבנן ר' אחא ואבוה שהשיב כן לר' הושעיה:
כאן בעשר. גבי הא דתני ר' חייה בשאין במפולש אלא בעשר מיירי וכאן בפסי ביראות בשלש עשרה כדס''ל לר' יהודה במתני' דלעיל הלכך אוסר אם דרך הרבים מפסיקתן:
בכל אתר ר' אלעזר סמיך לר' חייא רובא. כלומר שהוא סומך על דבריו בכל מקום ותני ר' חייה כיצד מתירין רשות הרבים וכו' אלמא דר' יהודה ס''ל אפילו בר''ה סגי בב' מחיצות מדאורייתא ולחי או קורה מדרבנן בעלמא הוא והכא אמר הכין בתמיה דר' יהודה אוסר במפולשין לר''ה:
א''ר אלעזר אינה מוחלפת. כדמפרש ר' ירמיה דר''א סבר כהאי דמחלק רב יהודה אליבא דרבי יהודה דאמר הדא דתימר דמתיר ר' יהודה בגשרים המפולשין דוקא במפולשין לבקעה שהיא כרמלית. הואיל ואין כאן איסור דאורייתא אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור ואכתי דרבנן אדרבנן לא מתרצא לר' אלעזר אלא דעדיפא מינה פריך ר' יוסי לקמן:
דתנינן תמן. סוף פרק כל גגות וכן גשרים המפולשין וכו' אלמא לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא. וה''ה דקשיא דרבנן אדרבנן דהתם אוסרין והכא קאמרי א''צ וא''כ מחולפת השיטה היא:
גמ' א''ר יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. קשיא דידיה אדידיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source